מודל שבע השכבות – חלק ראשון

מודל שבע השכבות נוצר בראש ובראשונה לתיאור רשתות מחשבים, אבל מכיוון שהמודל הוא מודל תיאורתי המתאר את קו התקן, הוא יכול "להתלבש" דיי בקלות על צורות תקשורת אחרות. עם זאת, אני אסביר כאן תוך התייחסות אך ורק לרשות מחשבים.

מודל שבע השכבות, או כפי שהוא מכונה בשפה המקצועית – מודל ה-OSI, הוא מודל שכבתי שמטרתו היא להסביר את הפעולות שצריך לבצע בשביל לקיים תקשורת ולהעביר נתונים ברשת. במודל נקבעו דרכי העברת המידע ברשת וכל ספק צריך ליישם את המודל והתקני במוצרים שלו.

המודל עצמו מורכב משבע שכבות, כאשר לכל אחת תפקיד מוגדר ותפקידה של כל שכבה הוא לטפל בנתונים אותה יצרה השכבה שלפניה. חלק מהשכבות עוסקות ברמה הפיסית, חלקן עוסקות באופן מעבר המידע עצמו ברשת וחלקן באופן הגישה למידע. כמו שהתחלתי להגיד, כל שכבה מקבלת מידע מהשכבה שמעליה, מעבדת אותו ובסופו של דבר מעבירה אותו אל השכבה שמתחתיה. כך שלבסוף כל שכבה יוצרת קשר עם השכבות הצמודות אליה – מלמעלה ומלמטה. לאחר שהמידע הגיע אל השכבה התחתונה ביותר, אחרי כל השינויים הנחוצים, המדיע מועבר אל מחשב היעד, שם הוא זורם בכיוון מעלה, כאשר כל שכבה עוברת פירוש ("קילוף") של המידע הרלוונטי, ובסופו של דבר השכבה המתקבלת בסוף שבע השכבות זהה לשכבה הראשונית איתה התחלנו.

נסקור את השכבות-

  • שכבת יישום – אחראית על התקשורת בין המשתמש והמכונה.
  • שכבת הצגה – אחראית על עיבוד בקשת המשתמש וקידודה.
  • שכבת שיחה – אחראית על תרגום בקשת המשתמש לשיחה.
  • שכבת תעבורה – אחראית על העברת המידע המתורגם.
  • שכבת רשת – אחראית על הדרך שבה הנתונים יעברו ליעד.
  • שכבת קו – אחראית להעביר את הנתונים לשכבה הפיזית.
  • שכבה פיזית – אחראית שהמידע בסיביות יתורגם למתחים חשמליים ולשידורו.

עד כאן החלק הראשון של המדריך. החלק הזה היה תיאורטי בעיקרו.

הוסף תגובה