טופולוגיות רשת (פיזיות)

אקדים ואומר שיש בויקיפדיה ערך מצוין לגבי הנושא הזה (ואפילו אחד בעברית), אבל מכיוון שאני רוצה שיהיה גם אצלי אחד כזה, אסביר גם כאן את עיקרי הנושא.

טופולוגיה פיזית מתארת את המבנה הפיזי של תשתית הרשת, כלומר לאן מחוברים רכיבי הרשת (שיכולים להיות מחשבים, נתבים או מדפסות וכו'). שימו לב שסוג טופולוגיה זה או אחר לא קובע בהכרח משהו על המיקום הפיזי של הרכיבים ורוחב הפס, אם כי יכול להיות שנתונים אלו ישופעו מסוג הטופולוגיה.

שתי הטופולוגיות הנפוצות ביותר הן Star ("כוכב") וMesh ("מעורב").

Star Topology – טופולוגיית "כוכב"

טופולוגיה נפוצה ביותר. מהיחידה המרכזית (באיור נצבעה בצהוב) נשלחים כבלים אל כל העמדות. המידע זורם ישירות מהעמדה השולחת אל העמדה המקבלת. בדרך כלל במרכז יימצא רכיב תקשורת כמו נתב, מרכזת (HUB) או מתג (Switch).

יתרונות:

  • בעיה בחוט המקשר בין רכיב ליחידה המרכזית לא מפיל את כל הרשת
  • קלה לתחזוקה
  • ניתן להוסיף ולהסיר ממנה רכיבים בקלות יחסית

חסרונות:

  • בעיה ביחידה המרכזית תגרור הפלה של כל הרשת
  • דורשת הרבה חיווט, שעלול להיות יקר.

Mesh Topology – טופולוגיית "מעורב"

טופולוגיה נפוצה ביותר, נקראת גם "סריג". כל עמדה מחוברת ישירות למספר רב של עמדות (במידה וכל עמדה מחוברת לכל אחת מהעמדות האחרות, תיקרא הטופולוגיה "מעורב לגמרי" – Fully Mesh. המידע זורם בין כמה עמדות עד שהוא מגיע ליעד.

יתרונות:

  • בעיה בחוט אחד לא מפיל את כל הרשת, למידע יש חלופות לעבור בהן

חסרונות:

  • אינה מעשית ברשתות קטנות ו-LAN.
  • יקרה להחריד
  • קשה לתחזוק ולהקמה

הוסף תגובה