קצת על אדובי פלאש

ההיסטוריה של Adobe Flash ארוכה ומפותלת. תוכנת המולטימדיה התחילה בשנות התשעים בתור ShockWave Flash (והפכה מאוחר יותר לMacromedia Flash), התפתחה עם השנים והפכה לסטנדרט המקובל להצגת אנימציות, סרטונים, משחקים וכו' ברשת.

מכיוון שהטכנולוגיה מבוססת על גרפיקה וקטורית (בשונה מגרפיקה פיקסלית, תמונת מפת סיביות), הקבצים שנעשים בה יכולים להיות מוגדלים (פיזית, להימתח) מבלי לאבד את האיכות, תוך כדי שמירה על מימדי קובץ קטנים יחסית. לסרטוני ומשחקי פלאש אפשר לצרף גם וידאו ואודיו, והם מיוצאים בסופו של דבר בפורמט swf.

בחו"ל טכנולוגיית פלאש כבר מקובלת בתור הסטנדרט הפשוט להצגת וידאו באתרים (נגני וידאו נפוצים היום כמעט כמו תמונות) אפשר לראות זאת באתרים כמו CBS או YOUTUBE שפועלים אך ורק על טכנולוגיית פלאש, שתומכת בכל הדפדפנים ומתרחקים (כמו מאש!) מטכנולוגיות מפוקפקות כמו Cast-UP. בארץ, המצב הפוך. אתרים כמו Y-net, וואלה או נענע10 שמהווים דוגמא לאתרים אחרים מתעקשים לשמור על הנגן המעצבן Cast-UP בניגוד לכל מחשבה הגיונית, ולזנוח את טכנולוגיית פלאש. Cast-UP, יש לציין, מוכרת בבעיות התאימות שהיא יוצרת בין הדפדפנים (בעיה שאינה קיימת כלל בפלאש) ובסיבוכה. הייתרון הגדול שלה הוא שלא ניתן (לפחות לא בקלות) למצוא את נתיב הוידאו המקורי שהוקרן, ולכן אי אפשר להוריד (שוב, בקלות) את הסרטונים המוצגים בקאסט-אפ.

העתיד של טכנולוגיית פלאש לא ברור. טכנולוגיות כמו SilverLight של מייקרוסופט או JavaFX של סאן בהחלט מטילות איזשהו צל על העתיד (או יותר נכון, המשך המונופול המוחלט של פלאש ברשת). מצד אחד, תחרות היא נהדרת. אך מצד שני, תחרות גם תגרום לחוסר אחידות ולכך שלנו, בוני האתרים, תהיה יותר עבודה בהתאמה של התכנים באתר למערכות שונות. בנוסף, בHTML 5 שמגיע אלינו לטובה קיים תג Canvas, המאפשר ציור קליל בעזרת ג'אווה סקריפט אל תוך עמודי HTML. כיום הציור לא כל כך ציור ולא כזה קליל, אבל להמר על Canvas בתור העתיד אליו ישאף הדפדפן זה לא הימור מסוכן בכלל.

הוסף תגובה